הנה, מחר מסתיים לו חודש יוני, והגיע הזמן לסכם את החודש, מבחינת קולנוע. ושוב, תודה רבה לבלוג הנהדר "סריטה", דרכו הצלחתי לעשות רשימה מסודרת של כל הסרטים שיצאו החודש בקולנוע בארץ.
"הדיקטטור" – סרטו החדש של סשה ברון כהן, על דיקטטור ילדותי ומפגר, שנוסע לאמריקה, נחטף, מאבד את זקנו, וכעת אף-אחד לא מזהה אותו יותר. אני לא חושב שיש עוד הרבה מה לומר על הסרט,חוץ מזה שהוא היה טיפשי מאוד, אבל מצחיק מאוד. סשה ברון כהן והבמאי הקבוע שלו לארי צ'ארלס, אחרי שיצרו שני סרטים מצחיקים מאוד, לא מתוסרטים שעוברים על כל החוקים ("בוראט" ו"ברונו") דואגים גם הפעם לצפצף על כולם,ולצחוק על יהודים, ערבים, נשים ומה שביניהם. בקיצור, מומלץ מאוד.
"בל אמי" – סרט שלא ראיתי החודש. אך לפי מה ששמעתי ממקורות אמינים, הסרט היה דלוח ולא מעניין. בכל מקרה, לפי IMDB רוברט פטינסון מגלם אדם בשם ג'ורג'ס דורוי, שמגיע לפריז ומנסה להעלות לכוח דרך מניפולציות בנשות החזקות והעשירות של העיר. אה, ודרך המיטות שלהן. בסרט מככבות לצד פטינסון אומה תורמן, כריסטינה ריצ'י, נטלי טנה וקריסטין סקוט תומאס.
"יומיים בניו-יורק" – סרט נוסף שלא ראיתי, אך שמעתי עליו לא מעט. הסרט הוא המשך לסרט "יומיים בפריז" מ – 2007, בכיכובה בכתיבתה ובבימויה של ג'ולי דלפי. לא ראיתי את הסרט מ – 2007, וגם לא ראיתי את הסרט הנוכחי, כך ששוב אני אתן תקציר מIMDB: זוג ניו-יורקי, מריון ומינגוס, חיים את חיים בשלווה, שלשניהם יש ילד מנישואים או יחסים קודמים. שלוות חייהם של השניים נשברת בעקבות ביקורם של הוריה של מריון. בסרט מככב לצד מג'ולי דלפי כריס רוק.
"פרומתיאוס" – סרטו החדש של רידלי סקוט, שחוזר ליקום של הנוסע השמיני. בערך. הסרט מספר את סיפורם של מדענים, היוצאים לחלל, לכוכב אחר, על מנת למצוא את גזע החייזרים שיצר אותנו, אך מגלים שם דבר נורא. נשמע מבטיח לא? אז זהו, שהיה נשמע מאוד מבטיח. אבל בסופו של דבר קיבלנו סרט שהוא ערימת שטויות. אין הסבר כמעט לשום דבר שקורה בסרט. אולי הדבר היחיד שהצליח להציל את הסרט מלהיות גרוע בכל מובן אפשרי, הוא הבימוי הנהדר של סקוט, הויזואליה המפעימה ותצוגת המשחק המרשימה ביותר של מייקל פסבנדר, שתמיד כיף לראות אותו משחק. בכל מקרה, הסרט הוא אחלה חווית מדע-בדיוני, למי שלא אכפת לו לראות סרט בעל תסריט מחורר ואף אידיוטי.
"העולם מצחיק" – הוא כנראה אחד מהסרטים הישראליים הטובים ביותר שנעשו בעשור האחרון. הוא מספר את סיפורן של כמה דמויות בטבריה, שנפגשות בסדנת כתיבה, ולכל אחת יש סיפור מאוד מעניין. הסרט מאוד הרשים אותי, שמי זרחין כתב דמויות נהדרות ובנה סביבן סיפורים מצוינים ונוגעים ללב. בסרט מככבים שלל שחקנים, אך הראשיים שבהם הם אלי פיניש, דני שטג, אסי לוי, נעמה שטרית, שלומי קוריאט, רותן זיסמן כהן, משה אשכנזי, אור בן מלך ועוד. מומלץ בעיקר לאנשים שאוהבים קולנוע ישראלי, כי זה סרט מאוד ישראלי.
"טרה פרמה" – סרטו החדש של עמנואל קריאלזה, הבמאי של "רספירו" שלא ראיתי ו"המסע אל חלום" שדווקא כן ראיתי ומאוד אהבתי. הפעם, קריאלזה מביא את סיפורם את משפחה סיציליאנית קטנה, המתמודדת עם הגיעם של מהגרים זרים לאי בו הם גרים. הסרט מצולם ומבוים בצורה עדינה, בדרך שנותנת לו אווירה מאוד מיוחדת. הסיפור עצמו הוא פשוט מאוד, אך הסרט כתוב בצורה נפלאה והשחקנים בו היו נהדרים. ללא ספק, היו לסרט מעט בעיות, אך התוצאה הסופית היא טובה מאוד. מומלץ מאוד, אך לבחור בקפידה את שותפכם לצפייה.
"זה הבן שלי" – או יותר נכון – "החדש של אדם סנדלר". בסרט זה, משחק סנדלר את דוני, שבהיותו בן 18, הכניס את המורה שלו להיריון, ואז זנח את הבן שלו. עכשיו, לדוני יש בעיות כספיות, וכמובן- הבן שלו עשיר מאוד. כעת, דוני מחליט להיכנס אל חייו של בנו, ממש לפני חתונתו. אחרי צפייה מאוד משועממת וחסרת עניין ב"מגודלים", "Just Go with it" ו"ג'ק וג'יל", החלטתי לוותר על הסרט הזה. בסרט מככבים לצד סנדלר אנדי סמברג, ג'יימס קאן, לייטון מיסטר ועוד. בכל מקרה, אם ראיתם, תגידו את דעתכם.
"מדגסקר 3: מקרקסים את אירופה" – כשמו הוא, הסרט השלישי בסדרת סרטי האנימצייה "מדגסקר". הפעם, אלכס, מלמן, גלוריה ומרטי, במסעם חזרה אל ביתם בניו-יורק, מגיעים לאירופה, שם הם מצטרפים אל קרקס נודד, שעושה את הופעותיו בסגנון מדגסקר. להגיד את האמת, ראיתי את הסרט, הוא היה חמוד, משעשע לפרקים ו.. כמו כל סרט "מדגדסקר" אחר. לא כתבתי ביקורת כי לא היה לי מה להגיד עליו, אבל בסך-הכל הוא חמוד ולא מזיק. גם הפעם מדבבים את החיות בן סטילר, כריס רוק, אלכס שווימר, ג'דה פינקט סמית' וסשה ברון כהן כג'וליאן, שהוא כנראה הדמות הטובה ביותר בסרטים.
"צ'יקו וריטה" – סרט אנימציה ריאלסטי ונפלא, המספר את סיפורם של שתי דמויות – צ'יקו וריטה -, האחד הוא נגן פסנתר מוכשר והשנייה היא זמרת בחסד, המתאהבים. הסרט המוזיקלי המצוין הזה מטובל באווירת קובה של סוף שנות הארבעים, וככל שהוא ממשיך, אווירת אמריקה הגזענית ועוד. הסרט הוא סרט רומנטי לכל דבר, אך שאווירת המוזיקה הקובנית המדהימה מרחפת מעליו, יחד עם סיפור אהבה נפלא ודמויות מצוינות. הסרט היה מועמד לאוסקר בקטגורית האנימציה, ובהחלט היה ראוי לו. אני מבטיח ביקורת בימים הקרובים.
"עידן הקרח: יבשת בתנועה" – הסרט הרביעי בסדרת סרטי האנימציה "עידן הקרח". הפעם, מני, דייגו וסיד, כשהם רכובים על שברי קרחונים, פוגשים ביצורי מים משונים ופיראטים, בדרכם לגלות עולם חדש. על הסרט הזה וויתרתי, בגלל שכבר ראיתי "מדגסקר", כך שעברתי את המכסה השנתי שלי בצפייה בלפחות סרט אנימציה מפגר אחד. אין לי הרבה מה לכתוב עליו, כי לא ראיתי אותו, אבל ממה שאמר לי חבר – שראה את הסרט עם אחיו – הסרט היה חמוד מאוד ומהנה. לא נראה לי שאני אראה אותו, אבל אם ראיתם אותו, שתפו את דעתכם עליו.
"קוסמופוליס" – סרטו החדש והמעורר מחלוקת של דיוויד קרוננברג, עליו כתבתי ביקורת אתמול. בקצרה: הסרט מספר על אריק פקר, מיליארדר צעיר, שיוצא למסע הזייתי וביזארי בלימוזינה שלו מקצה אחד של העיר עד לקצהו השני. בדרכו הוא אוסף אנשים שונים; מועסקים שלו, יועצים, חברים, רופאים ועוד. הסרט, שיקבל וקיבל לא מעט ביקורות על כך שהוא "משעמם", "דברני" ואולי אף "יומרני". אותו מקרה כמו עם "עץ החיים" בשנה שעברה. אני מאוד אהבתי, בעיקר בגלל חציו השני של הסרט, וכמובן הסצינה המופתית – כן, כן, מופתית – עם פוך ג'יאמטי. אבל בכל זאת, אני לא אמליץ על הסרט לכל אחד, כי הוא מלא בדיבורים ודיונים על עסקים ופילוסופיות משונות, שלא ידברו אל כל אחד. בסרט מככבים שלל שחקנים, אך הבולטים שבהם הם רוברט פטינסון – שמופיע בכל סצינה בסרט -, שרה גאדון, קווין דוראנד, ג'ולייט בינוש ופול ג'יאמטי.
"רוצה אותך במקום" – סרט בריטי משנת 2010, שרק עכשיו נזכרו המפיצים להביא, מסיבה כלשהי. הסרט קיבל לא מעט ביקורות קוטלות באמריקה (וציון 4.7 בIMDB, למרות שמבחינתי זה לא משנה כל-כך), אל בכל זאת, הוא מצא את מקומו בבתי הקולנוע בארץ. בכל המקרה, הסרט מספר על שני מוזיקאים, שכל אחד ולהקתו אמורים להופיע בפסיטבל רוק כלשהו (לא יודע איזה, לא ראיתי את הסרט). אותם שני מוזיקאים, נאזקים זה לזו, וכעת עליהם להסתובב יחד בפסטיבל. אני כן רוצה לצפות בסרט ולחוות את דעתי עליו, כך שאני אנסה למצוא זמן ולראות אותו. ושוב, אשמח לשמוע דעות של אנשים שראו.
סרטים נוספים שעלו החודש לבתי הקולנוע בארץ, אך שלא הרחבתי עליהם: "LOL", "בשם הכסף", "13", "שחר חדש", "ליבו של קונר" ו"מאחורי הדלת".
הביקורת מכה שנית. 